בני זוג צעירים הופכים להורים. הם מתחילים לדמיין את האינטראקציות החיוביות והמרוממות שיהיו להם עם ילדיהם. מן הסתם, תוכחה וביקורת אינן משחקות תפקיד בסצנה מאושרת זו. למרבה הצער, כעבור זמן לא רב, מציאות החיים וחובת החינוך המוטלת על ההורים מחייבות אותם, לתקן את ילדיהם, לנזוף בהם ולהוכיח אותם מדי פעם. אולם פעמים רבות, כאשר הם מנסים לנקוט צעדים אלו הם מגלים שמאמציהם אינם נושאים פרי במקרה הטוב או מזיקים במקרה הגרוע. מכל מקום, ברור שההלכה מחייבת אותנו להוכיח את עמיתנו ולהדריך ולתקן את ילדינו במקרים מסוימים.

מאמר שלם:תוכחה ללא הרס

הבעיה ושמה נוער נושר הפכה לנושא מרכזי לדאגה בקהילה החרדית. מאמרים רבים נכתבו בנושא, וכמעט בכל כינוס המתקיים מטעם ארגון חרדי כלשהו, מוקדשות סדנאות לסוגייה זו. למרות שאין להשיג מספרים מדויקים, רוב המחנכים והעסקנים סבורים כי הבעיה הולכת וגדלה בקצב מבהיל. עסקנים רבים המתמצאים בתחום מכנים את התופעה בשם “מגיפה”.

במאמר זה ייסקרו הנקודות אותן מקובל להביא כגורמי סיכון אצל ילדים חרדיים מתמרדים (“נושרים”). כותב השורות יוכיח כי קיימת נטייה חזקה – אמנם מתוך מיטב הכוונות – להמעיט בחלקם של ההורים בבעיה, יבחן את הסיבות להתחמקות זו ויסביר כיצד דבר זה עלול להכשיל את המאמצים להביא להקלה במצב.

מאמר השלם: חלקם של הורים בקשר לנערים נושרים

“זה קורה במשפחות הכי טובות” הוא ביטוי רווח המתייחס למתבגרים מרדנים. ואמנם, כשנער בגיל העשרה “יורד מהדרך” אנו נוטים לתלות זאת במתבגר בעצמו, בחברים רעים או בהשפעות שליליות. אנו אומרים לעצמנו שאפילו צעיר מ”מבית טוב” עלול לסטות מהדרך כתוצאה מתרבות מושחתת. לאחר כמעט 30 שנה של הדרכת הורים ומתבגרים בציבור הדתי והחרדי, אני משוכנע שגישה זו מזיקה ובלתי מדויקת. היא מזיקה משום שהיא גורמת להורים לתחושת חוסר אונים באשר ליכולת שלהם להגן על ילדיהם מהטרגדיה הזו. הרי אין אפשרות לשנות את טבעו הבסיסי של ילד או לבודד אותו מהסביבה באופן מוחלט. מלבד זאת, היא אינה מדויקת משום שמתבגר הדוחה את אורח החיים של משפחתו עושה זאת בדרך כלל כתגובה לבעיות משפחתיות (כגון כעס ופגיעה עקב עימותים מתמשכים עם ההורים) ולא בעיקר בגלל פגמי אופי מולדים או השפעות סביבתיות.

 

מאמר השלם:תחילת תהליך הריפוי

רבנים ויועצי נישואין העוסקים בענייני זוגיות מדווחים שמעורבות יתר של הורים, חמים וחמיות בחיי ילדיהם הנשואים היא גורם מצוי לקונפליקטים זוגיים. גם במקרה שמעורבות היתר אינה הגורם הישיר לסכסוך, היא תגרום לו להחריף. טבעה והיקפה של מעורבות היתר (והנזק הנגרם ממנה) משתנים במידה רבה ממקרה למקרה, החל מהתערבות קלה וכלה במאמצים לשלוט לשליטה מלאה.

Read More: מעורבות יתר של הורים בחיי ילדיהם הנשואים


מאת: בחור אנונימי

תחושות הבושה נולדו אצלי בתור ילד קטן. הוריי לא הביעו שום אושר מעצם היותם יחד. הם ביקרו זה את זו באכזריות ותמיד מצאו בי נקודות הראויות לביקורת. הוריי התווכחו בנוכחותי בקולות רמים, ופעמים רבות הם צעקו בכעס אחד על השני. הייתי יושב בקרן זווית בדממה מזועזעת, מבועת ממה שעלול לקרות. כשהצלחתי סוף סוף לפתוח את פי, הייתי מתחנן אליהם להפסיק לריב אך הם היו עסוקים בניסיונות להוכיח את צדקתם בעיניי – ניסיונות שנדמו לי כציפייה שאפתור את בעיותיהם.

 

מאמר השלם: השפעת העדר שלום בית על ילדים

במאמרה המרתק “דרכו השונה של בני” שפורסם לאחרונה על ידי ישיבת “אש התורה”, מגוללת הת’ר דסילבה את חוויותיה כאם חילונית לבן שהחליט לחזור בתשובה. גברת דסילבה מתארת את ההתלבטות שניצבה בפניה בעת שבנה התחיל להתקרב ליהדות, וכותבת: “לא ידעתי האם עליי להיכנס לפניקה, להילחם או למחוא כפיים”. בסופו של דבר בחרה הכותבת לתמוך בהחלטתו של בנה. ככל שהוא הפך לדתי יותר, כך היא כותבת, “עמדתי מן הצד וראיתי איך הוא פורח”.

מאמר השלם: מרדן או אינדיבידואליסט

בתור פסיכולוג קליני העובד בקרב הציבור החרדי, אני מתבקש פעמים רבות על ידי מטופליי להתייחס לסוגיית חיוב כיבוד הורים מתעללים. לפיכך, חקרתי את הנושא ושוחחתי עליו עם כמה רבנים חשובים. ברצוני לחלוק את מסקנותיי עם מטפלים אחרים וכל מי שנדרש להתייחס לנושא זה.

למותר לציין שכיבוד אב ואם היא מצווה חשובה ומורכבת מאוד. בכל סיטואציה מסוימת ישנם היבטים קליניים והלכתיים ספציפיים הדורשים עיון והדרכה מפורטת של רב מוסמך. אולם, כדאי ורצוי שהשואל יהיה מודע ככל האפשר לנושאים המדוברים. מסיבה זו, ברצוני לשתף את הקוראים בכמה היבטים מעניינים ופחות מוכרים הקשורים במצווה זו.

מאמר השלם: כיבוד הורים מתעללים

כשהלל הזקן התבקש לסכם את התורה כולה במשפט אחד, הוא הכריז: “דעלך סני לחברך לא תעביד – זו היא כל התורה כולה ואידך פירושה הוא, זיל גמור” – מה ששנוי עליך אל תעשה לחברך, וכל היתר פרשנות. זו רמת החסד המינימלית: לא להזיק לאחרים. דרגה גבוהה יותר של חסד מוגדרת על ידי רבי עקיבא במאמרו המפורסם: “ואהבת לרעך כמוך, זה כלל גדול בתורה”. ברור מכאן שהפרה של מצוות שבין אדם לחברו בעייתית לפחות כמו הפרה של מצוות שבין אדם למקום. הורים המודעים לנקודה זו משקיעים מאמצים רבים כדי להנחיל לילדיהם מידות טובות. מטרת מאמר זה היא לזהות את השיטה היעילה ביותר לפיתוח תכונות אופי חיוביות בילדינו.

מאמר השלם: פיתןח מידות טובות – לימוד או חוויה