השאלה עד כמה ומתי לחשוף היבטים פחות חיוביים של עצמנו היא דילמה רווחת בשידוכים רבים. מחד גיסא, יש חשש מציאותי שחשיפת יתר בטרם עת תחרוץ את דינה של מערכת היחסים עוד בטרם קרמה עור וגידים. מאידך גיסא, אי חשיפה של מידע רלוונטי יוצר בעיות אחרות. הצד המסתיר מרגיש כנוכל, והוא יערער על כל משוב חיובי מהמשודכת. “האם היא הייתה מעריכה אותי כל כך לוּ ידעה את האמת עליי?” “היא אוהבת את האדם שאני מתחזה לו, ולא את ה’אני’ האמתי”. כמו כן, פעמים רבות האמת יוצאת לאור בשלב מאוחר יותר. גם אם נפסק למשודך שההלכה אינה מחייבת אותו לחשוף מידע זה – וגם אם המשודכת הייתה מקבלת את השידוך לוּ הייתה יודעת זאת – כעת היא מתרעמת על ההונאה.

מאמר השלם: נרטיב של שידוך

הגמרא (מועד קטן יח:) מביאה את דברי רב יהודה בשם שמואל: “בכל יום ויום בת-קול יוצאת ואומרת  בת פלוני לפלוני”. לפיכך, היינו יכולים לחשוב לעצמנו כי כל מה שצריכים רווקים/רווקות לעשות זה פשוט להתרווח על כיסאם ולהמתין לבת-קול שתכוון אותם אל זיווגם המיועד להם משמיים. הלוואי והיה זה כך! במקום זאת, צעירים וצעירות חרדיים רבים חשים תסכול עמוק ממאמציהם הכנים למצוא שידוך, ללא הצלחה. קיימים גורמים חברתיים – חלקם המשפיעים על הציבור החרדי בכלליותו, ואילו אחרים המשפיעים רק על תת-קבוצות מסוימות בתוכו – העלולים להקשות על תהליך השידוך מעבר להכרחי; אבל סוגיות אלו הן מחוץ להיקף מאמר זה. עם כל זאת, פעמים רבות קיימות סוגיות נפשיות/רגשיות ההופכות את התהליך לקשה ומייגע במיוחד עבור אנשים מסוימים. מאמר זה יתמקד בחלק מהסוגיות הנפשיות הנפוצות, בהן נתקלתי במהלך עבודתי עם רווקים שפנו אלי לעזרה בתהליך השידוכים.

בדבריי אסביר כיצד מאפייני אישיות מסוימים עלולים לעכב/לבלום באופן חמור את תהליך השידוכים, וכיצד חוויות משנות הילדות המוקדמות תורמות להתפתחותם של אותם מאפייני אישיות.

מאמר השלם: מציאת זיווג