במרץ 2011 התפרסם במגזין של עתון “המודיע” בארה”ב מאמר בשם “חיזיון התעתועים של ההערכה העצמית”. כותב השורות, המתאר את עצמו כ”מורה בישיבה תיכונית ומאמן אישי”, כותב כך: “תנועת ההערכה העצמית היא ההיפך הגמור מכל מה שלמדנו מגדולי המוסר”. הוא מצטט מִכְּתָבָיו של הרב שלמה וולבה כדי לבסס קביעה זו

מה בין הערכה עצמית לגאווה  מאמר השלם

כפסיכולוג העובד עם המגזר החרדי במשך למעלה מעשרים שנה, נתקלתי לא פעם בדילמה המהותית הבאה. אחד ההדגשים העיקריים של הפסיכותרפיה הוא חקירת האירועים בעברו של האדם ובסביבתו הנוכחית שגרמו להתהוותם ולקיומם של קשייו בהווה. אולם, מטופלים חרדים רבים מרגישים חוסר נוחות עם תהליך זה. ניסיונותיו של הפסיכולוג להבין דפוסי התנהגות, מחשבות ותחושות העולים מחוויות חיים שונות נראים כסותרים את הבחירה החופשית שהינה אחד מעמודי התווך של היהדות. אם האדם הוא בעל בחירה חופשית, כיצד אנו יכולים “להצדיק” את התנהגותו באמצעות הסברים פסיכולוגיים?

מאמר השלם: עד כמה בחירה חופשית היא באמת חופשית

תרפיסטים העובדים בקרב הציבור החרדי מדווחים, פעמים רבות, על עלייה דרמטית בתסמיני החרדה של מטופליהם במהלך חודש אלול. מטופלים הסובלים מחרדות באופן כללי עלולים לחוות תחושות מאיימות של אבדון האופפות אותם, בפרט לאחר מאמצים כושלים לשרש הרגלים רעים בבת אחת או לחולל שיפור דרמטי בתפילותיהם, בלימודם ובתחומים נוספים. המטופלים הסובלים הללו מצדיקים, בדרך כלל, את התגובות החרדתיות הקיצוניות שלהם, הן על ידי ציטוט מספרי קודש המדגישים את השלכותיו החמורות של החטא, והן באמצעות ציטוטים בשבחם של אנשים המפגינים רמות גבוהות של “אימת הדין” בחודש אלול. אף על פי כן, הם מודעים לכך שאנשים רבים הנחשבים בעיניהם דמויות לחיקוי בעבודת ה’, והניגשים לעבודת חודש אלול בכל כובד הראש הנדרש, אינם מגיבים באותה חרדה המביאה אותם לשיתוק רגשי של ממש. הם אינם מצליחים להסביר את תחושת החרדה המשתקת וההיסטרית המקננת בהם.

במאמר זה, נשתדל לנתח את מקור החרדה המשתקת הזאת – העלולה, כמובן, להוות בעיה גם בשאר חודשי השנה – ונחקור את דברי גדולי ישראל בנושא.

מאמר השלם: חרדה של אלול