הגמרא (מועד קטן יח:) מביאה את דברי רב יהודה בשם שמואל: “בכל יום ויום בת-קול יוצאת ואומרת  בת פלוני לפלוני”. לפיכך, היינו יכולים לחשוב לעצמנו כי כל מה שצריכים רווקים/רווקות לעשות זה פשוט להתרווח על כיסאם ולהמתין לבת-קול שתכוון אותם אל זיווגם המיועד להם משמיים. הלוואי והיה זה כך! במקום זאת, צעירים וצעירות חרדיים רבים חשים תסכול עמוק ממאמציהם הכנים למצוא שידוך, ללא הצלחה. קיימים גורמים חברתיים – חלקם המשפיעים על הציבור החרדי בכלליותו, ואילו אחרים המשפיעים רק על תת-קבוצות מסוימות בתוכו – העלולים להקשות על תהליך השידוך מעבר להכרחי; אבל סוגיות אלו הן מחוץ להיקף מאמר זה. עם כל זאת, פעמים רבות קיימות סוגיות נפשיות/רגשיות ההופכות את התהליך לקשה ומייגע במיוחד עבור אנשים מסוימים. מאמר זה יתמקד בחלק מהסוגיות הנפשיות הנפוצות, בהן נתקלתי במהלך עבודתי עם רווקים שפנו אלי לעזרה בתהליך השידוכים.

בדבריי אסביר כיצד מאפייני אישיות מסוימים עלולים לעכב/לבלום באופן חמור את תהליך השידוכים, וכיצד חוויות משנות הילדות המוקדמות תורמות להתפתחותם של אותם מאפייני אישיות.

מאמר השלם: מציאת זיווג

רבנים ויועצי נישואין העוסקים בענייני זוגיות מדווחים שמעורבות יתר של הורים, חמים וחמיות בחיי ילדיהם הנשואים היא גורם מצוי לקונפליקטים זוגיים. גם במקרה שמעורבות היתר אינה הגורם הישיר לסכסוך, היא תגרום לו להחריף. טבעה והיקפה של מעורבות היתר (והנזק הנגרם ממנה) משתנים במידה רבה ממקרה למקרה, החל מהתערבות קלה וכלה במאמצים לשלוט לשליטה מלאה.

Read More: מעורבות יתר של הורים בחיי ילדיהם הנשואים

מאמר זה יבחן סוגיות ייחודיות לטיפול בבני נוער שומרי תורה ומצוות ויתמקד בעיקר בבעיית הפרפקציוניזם הרווחת בציבור זה. פרפקציוניזם עלול להביא לידי חרדה, דיכאון והפרעות רגשיות אחרות (בלאט, 1995). מושלמות יתר קשורה גם לאנשים אובססיביים-כפייתיים השואפים לשלמות בהקשר של שליטה עצמית וריסון עצמי, ולאנשים נרקיסיסטיים המוכרחים לראות את עצמם כמושלמים (מילר, 1996). כאבי גב כרוניים ומצבים סומטיים אחרים יוחסו אף הם למתח הנובע מנטיות פרפקציוניסטיות (סרנו, 1998).

מאמר השלם: טיפול בפרפקציוניזם בקרב נוער דתי וחרדי

כאשר אני מסביר מדוע אנשים מסוימים זקוקים לטיפול כדי להתגבר על טראומות מהעבר, לא פעם מעמתים אותי עם הטענה הבאה: “הרי אנשים רבים סבלו קושי בילדותם, והם פשוט מתעלמים ממנו וממשיכים הלאה. אי אפשר לחיות בעבר!! תרפיה גורמת לאנשים להיתקע בעבר. למה הוא לא יכול להשתחרר מזה ולהמשיך הלאה?”

 

מאמר השלם: למה הוא לא מצליח לצאת מזה


מאת: בחור אנונימי

תחושות הבושה נולדו אצלי בתור ילד קטן. הוריי לא הביעו שום אושר מעצם היותם יחד. הם ביקרו זה את זו באכזריות ותמיד מצאו בי נקודות הראויות לביקורת. הוריי התווכחו בנוכחותי בקולות רמים, ופעמים רבות הם צעקו בכעס אחד על השני. הייתי יושב בקרן זווית בדממה מזועזעת, מבועת ממה שעלול לקרות. כשהצלחתי סוף סוף לפתוח את פי, הייתי מתחנן אליהם להפסיק לריב אך הם היו עסוקים בניסיונות להוכיח את צדקתם בעיניי – ניסיונות שנדמו לי כציפייה שאפתור את בעיותיהם.

 

מאמר השלם: השפעת העדר שלום בית על ילדים

מה גורם לאנשים לסרב להיכנס לתהליך פסיכותרפי גם כשהם זקוקים לו באופן ברור? כיצד מורים, בני משפחה או חברים יכולים לעזור לאדם סובל להשלים עם הצורך בטיפול?

רבים מניחים שהפחד מפני סטיגמות מונע מאנשים (בפרט בציבור החרדי) להסכים לטיפול. אין ספק שהסטיגמה משחקת תפקיד משמעותי, אך מלבד זאת קיימים גורמים נוספים, עמוקים ותת-הכרתיים יותר.

מאמר השלם: סירוב לטיפול

במאמרה המרתק “דרכו השונה של בני” שפורסם לאחרונה על ידי ישיבת “אש התורה”, מגוללת הת’ר דסילבה את חוויותיה כאם חילונית לבן שהחליט לחזור בתשובה. גברת דסילבה מתארת את ההתלבטות שניצבה בפניה בעת שבנה התחיל להתקרב ליהדות, וכותבת: “לא ידעתי האם עליי להיכנס לפניקה, להילחם או למחוא כפיים”. בסופו של דבר בחרה הכותבת לתמוך בהחלטתו של בנה. ככל שהוא הפך לדתי יותר, כך היא כותבת, “עמדתי מן הצד וראיתי איך הוא פורח”.

מאמר השלם: מרדן או אינדיבידואליסט

כפסיכולוג העובד עם המגזר החרדי במשך למעלה מעשרים שנה, נתקלתי לא פעם בדילמה המהותית הבאה. אחד ההדגשים העיקריים של הפסיכותרפיה הוא חקירת האירועים בעברו של האדם ובסביבתו הנוכחית שגרמו להתהוותם ולקיומם של קשייו בהווה. אולם, מטופלים חרדים רבים מרגישים חוסר נוחות עם תהליך זה. ניסיונותיו של הפסיכולוג להבין דפוסי התנהגות, מחשבות ותחושות העולים מחוויות חיים שונות נראים כסותרים את הבחירה החופשית שהינה אחד מעמודי התווך של היהדות. אם האדם הוא בעל בחירה חופשית, כיצד אנו יכולים “להצדיק” את התנהגותו באמצעות הסברים פסיכולוגיים?

מאמר השלם: עד כמה בחירה חופשית היא באמת חופשית

בתור פסיכולוג קליני העובד בקרב הציבור החרדי, אני מתבקש פעמים רבות על ידי מטופליי להתייחס לסוגיית חיוב כיבוד הורים מתעללים. לפיכך, חקרתי את הנושא ושוחחתי עליו עם כמה רבנים חשובים. ברצוני לחלוק את מסקנותיי עם מטפלים אחרים וכל מי שנדרש להתייחס לנושא זה.

למותר לציין שכיבוד אב ואם היא מצווה חשובה ומורכבת מאוד. בכל סיטואציה מסוימת ישנם היבטים קליניים והלכתיים ספציפיים הדורשים עיון והדרכה מפורטת של רב מוסמך. אולם, כדאי ורצוי שהשואל יהיה מודע ככל האפשר לנושאים המדוברים. מסיבה זו, ברצוני לשתף את הקוראים בכמה היבטים מעניינים ופחות מוכרים הקשורים במצווה זו.

מאמר השלם: כיבוד הורים מתעללים

תרפיסטים העובדים בקרב הציבור החרדי מדווחים, פעמים רבות, על עלייה דרמטית בתסמיני החרדה של מטופליהם במהלך חודש אלול. מטופלים הסובלים מחרדות באופן כללי עלולים לחוות תחושות מאיימות של אבדון האופפות אותם, בפרט לאחר מאמצים כושלים לשרש הרגלים רעים בבת אחת או לחולל שיפור דרמטי בתפילותיהם, בלימודם ובתחומים נוספים. המטופלים הסובלים הללו מצדיקים, בדרך כלל, את התגובות החרדתיות הקיצוניות שלהם, הן על ידי ציטוט מספרי קודש המדגישים את השלכותיו החמורות של החטא, והן באמצעות ציטוטים בשבחם של אנשים המפגינים רמות גבוהות של “אימת הדין” בחודש אלול. אף על פי כן, הם מודעים לכך שאנשים רבים הנחשבים בעיניהם דמויות לחיקוי בעבודת ה’, והניגשים לעבודת חודש אלול בכל כובד הראש הנדרש, אינם מגיבים באותה חרדה המביאה אותם לשיתוק רגשי של ממש. הם אינם מצליחים להסביר את תחושת החרדה המשתקת וההיסטרית המקננת בהם.

במאמר זה, נשתדל לנתח את מקור החרדה המשתקת הזאת – העלולה, כמובן, להוות בעיה גם בשאר חודשי השנה – ונחקור את דברי גדולי ישראל בנושא.

מאמר השלם: חרדה של אלול